יום חמישי, 15 בינואר 2015

המדריך המלא לקניית רסיבר

מערכת קולנוע ביתית היא אחת מהנאות החיים הקטנות שהביאה איתה הטכנולוגיה. כולנו יודעים שלא מדובר בעסק זול במיוחד, ולכן על אחת כמה וכמה יש להכיר את עולם המושגים וללמוד לבחון בעין ביקורתית ומשכילה את המוצר המוצע לכם. הרסיבר למערכת הקולנוע הביתית הוא כמו לב לגוף האדם. הרסיבר הוא זה שיקבע את מידת הצלחתה של מערכת קולנוע ביתית לספק למשתמש חוויה איכותית, ועל כן עיקר הכתבה תתמקד בו. 

חשוב לציין כי כמו בכל קנייה אחרת יש לוודא כי המוצר מגיע עם אחריות, ומכיל עזרים לשימוש נוח כמו שלט. הפרמטר המשפיע ביותר הוא כמובן מחיר הרסיבר, והמדריך הנ"ל יעזור לכם לחשב האם התמורה המוצעת עבור המחיר הנדרש- היא עסקה טובה?

הספק R.M.S- הרסיבר, כמו כל רכיב המכיל מגברים, נמדד על פי היכולת שלו להגביר באופן משביע רצון. ההגברה נמדדת על פי הספק ממוצע (ממוצע, כלומר לא רגעי, לא תלוי בזמן) שמקבל כל ערוץ. ככל שההספק גבוה יותר כך יכולת ההגברה של הרסיבר (ושל כל מגבר) טובה יותר. יש לדאוג כי ההספק הזה יהיה בטווח של 100-130 [watt] לכל ערוץ. יש לשים לב שאם נתון בדפי המפרט של הרסיבר רק ממוצע הספקים אחד- הוא מעיד על ההספק בכל הערוצים. (ערוץ הוא שווה ערך לכניסה  כלומר כל האלמנטים שהרסיבר יכול לקבל- טלוויזיה, מחשב, רמקולים. כל מה שמתחבר אליו).

יחס האות לרעש- מכשירים חשמליים, כידוע, ממירים אות אנלוגי המתקבל מהשקע בבית לאות דיגטלי לפיו פועל המכשיר. המרה זו מלווה ברעשים, שכן פרמטרים מסוימים במכשיר אינם אידיאליים. כמובן שברסיברים יקרים יותר הרכיבים איכותיים יותר ועל כן הרעשים נשמעים פחות. הפרמטר של יחס אות לרעש אומר לנו מה היחס בו נשמע את האות הרצוי (הדיסק ששמנו במערכת) לעומת רעשי לוואי הנובעים מחוסר אידיאליות של מרכיבי המגברים שבתוך הרסיבר. היחס הרצוי הוא לפחות 100[dB]. נזכיר כי dB היא למעשה דציבל- יחידה בה נמדד הגבר של אות. 

THD- נתון המספק לנו מידע לגבי אחוז העיוותים בעת השימוש במכשיר- דיסטורשיין. חשוב להבין כי כל עיבוד של אות חשמלי (למשל הגברת פס קול של סרט שרואים במערכת הקולנוע הביתית) ישנו טווח בו האות מוגבר באופן מושלם, ושולי טווח בו האות נקטם. קטימת אות היא למעשה עיוות של האות כיוון שלא כל המידע שהאות שידר, נקלט במגבר. יש לוודא כי הTHD עומד על ערך של עשיריות האחוז לכל היותר. 

Damping factor- נתון זה מעיד על היכולת של המגבר לרסן וויברציות מכניות הנגרמות כתוצאה מחיבור חלקיו. למשל הרסיבר מכיל בתוכו אלפי חלקים קטנים, המחוברים יחדיו. תדרים מסוימים של צליל (נמוכים בעיקר, כמו בס) יכולים לגרום לחלקים מסוימים לנוע בתוך הרסיבר, ובכך להוריד באופן משמעותי את יכולות ההגברה שלו בתדרים אלו. על כן יש לוודא כי גורם הריסון (damping factor) הוא לפחות 140 . 

Dynamic headroom-  מעיד על היכולת של הרסיבר להשמיע צליל רגעי בעוצמה גבוהה. למשל בסצינות אקשן בסרטים יש לרוב אלמנט הפתעה המלווה ברעש מבהיל, שנראה כאילו הגיע משום-מקום. אות כזה צריך להיות מסוגל לספק צליל איכותי ללא עיוותים גם בעוצמה מאוד גבוהה. נתון זה צריך לעמוד על כ 3[dB], כדי שהרסיבר יהיה מסוגל להכפיל את עוצמת האות בשליש שנייה. 

מעבד אות דיגיטלי- מעבד זה מאפשר להתאים את הרסיבר לחלל בו הוא עובד. יש לוודא את הימצאותו של מעבד כזה המכיל עשר תצורות קול שונות לפחות, וכן את יכולתו של המשתמש לשנות את תבנית הקול באופן ידני לפי החלל בו הוא נמצא. שינוי תבנית הקול נעשית ע"י שיקוף המיקום של הרמקולים, ומקומות הישיבה בחדר באופן ידני. ברסיברים מתקדמים יותר ישנו מיקרופון אותו ממקמים במקומות הרצויים והוא מתכנת לבד את הרסיבר כך שפילוג האות במרחב יהיה אידיאלי. 

פענוח אות היקפי- אותות המגיעים אל הרסיבר (מהטלוויזיה למשל) מפוענחים ומגיעים אל הרמקולים. ישנם מספר מפענחים כאלו בתוך הרסיבר, ככל שהם יותר מתקדמים כך יש ביכולתם לפענח תצורות מורכבות יותר של אותות. חשוב לציין כי רוב הסרטים והמוזיקה שאנו צורכים צריכים את שלושת המפענחים הבסיסיים בלבד, הנמצאים כמעט בכל רסיבר: DPL, AC-3,DTS. מפענחים נוספים למשתמשים הדורשים פעולות מורכבות יותר, ולאלו המבקשים להשתמש ברסיבר כמכשיר מקצועי, המסוגל לעבד ולפענח כל אות הינם: TDS ES, THX  וכו'. 
שיפור תצורות נמוכות-  ישנם רסיברים בעלי יכולת שיפור אותות שמע ותמונה עד לכדי רמה של HD, אך לא כל משתמש צריך את השיפור המשמעותי הזה. המרת איכות האות מתרגמת אות המחובר בחיבור פשוט ומתקבל בתצורה נמוכה, לאות שהיה מתקבל לו היה מתבצע שימוש בחיבור טוב בהרבה.

חיבורי שמע- יש לוודא כי החיבורים הקיימים ברסיבר עונים על הצרכים שלך כמשתמש, ולמכשירים אליהם אתה רוצה לחבר את הרסיבר, ואשר ירכיבו את מערכת הקולנוע הביתית שלך. חבורי השמע הנפוצים: חיבור קואקסיאלי (מנגן CD או DVD), חיבור אופטי (תפקידו זהה לחיבור הקואקסיאלי אך עמידותו טובה יותר, והוא מצריך קניית כבל אופטי מתאים), חיבור רמקולים- ברסיבר טוב יהיה מצופה זהב בכדי למנוע תופעה של זליגת אותות, חיבור לסאבוופר (יש כאלו עם שני חיברים)- כאן זה המקום לומר שרוב הרסיברים אינם מכילים יחידת הגברה שיודעת להגביר את תדרי הסאב ולכן יש לוודא כי לסאבוופר שקונים עם המערכת יש מגבר פנימי. 

חיבורי תמונה- גם כאן יש לוודא כי כל החיבורים הקיימים ברסיבר מתאימים לך כמשתמש. אם בכוונתך לחבר חיבורי ווידאו, רדיו או כל מקור אחר חשוב לבדוק כי החיבור הייעודי הזה הוא ברמה גבוהה. חיבורי ווידאו : composite, s-video, component איכותם עולה משמאל לימין, לפי הסדר. ורובם מופיעים גם ברסיבר הבסיסי ביותר. חיבורי רדיו: ברוב הרסיברים יש חיבורי רדיו AM ו PM , בדגמים יותר מתקדמים גם לרדיו לוויני. חיבורי HD: חיבורים אלו מתאימים למכשירים המתפקדים ברמה זו, אחרת איכותם אינה באה לידי ביטוי. ישנם שני חיבורים עיקריים: HDMI ו DVI. הHDMI הוא העדיף מבינהם כיוון שהוא תומך בהפרדה גבוהה של אותות. בנוף קיימים חיבורים של FIREWIRE  למצלמות שונות, וחיבור לנגנים כגון אייפוד וmp3  למיניהם. 


שתף בפייסבוק

ניתן להשאיר תגובה או חוות דעת, ממש פה למטה...
עזרנו לך? הצטרף אלינו בפייסבוק - facebook.com או גוגל פלוס.

אין תגובות:

פרסום תגובה